כָּל הַכֵּלִים הִתְרוֹקְנוּ
וּכְבָר גֵּרַדְתִּי אֶת הַדְּפָנוֹת.
גַּם בַּמַּעֲיָנוֹת הָרְחוֹקִים לֹא נוֹתַר דָּבָר.
מִן הַגַּלְעִין הַפְּנִימִי
הַכָּמוּס בַּגּוּף הַמְּכֻפָּף
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת:
הַסֵּר אֶת הַקְּלָלָה.
הִנֵּה כַּפּוֹת יָדַי
צַלַּחַת רֵיקָה, פְּשׁוּטָה אֵלֶיךָ
הוֹשֵׁט לִי כַּף-עַב קְטַנָּה
הַשֵּׁב בִּי רוּחַ
בְּכֵה אִתִּי
הַבְטַח לִי שֶׁלֹּא יֶחְסַר.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם