טליה קלמרו

יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בַּצְּבָעִים הַנְּדִירִים שֶׁל / מִלְחֶמֶת הָעוֹנוֹת, בְּעֵצִים הַמִּתְגַּבְּהִים לְדוֹם, / בַּפְּרָחִים הַמְּסָרְבִים לְהִכָּנַע.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל טִבְעָם שֶׁל אֲנָשִׁים / לִשְׁכֹּחַ, וְלִזְכֹּר. וְעַל טִיבָן שֶׁל מִלְחָמוֹת / לְהַשְׁאִיר זִכְרוֹנוֹת לְלֹא אֲנָשִׁים, וַאֲנָשִׁים לְלֹא זִכְרוֹנוֹת.

בְּשֶׁטַח הַהֶפְקֵר שֶׁהַחֹשֶׁךְ הוֹתִיר / אֲנִי מְנַהֶלֶת קְרַב יְרִיּוֹת עִם אֱלֹהִים