אִם אֶזְכֶּה יוֹם אֶחָד / לְהִתְעַלּוֹת אֶל פָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה, / אָנָּא עָשָׂה אוֹתִי הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנָּה עַל הַכְּבִיסָה.

מָה עוֹד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת / כְּשֶׁאֲנִי מֵתָה וְנִרְקֶבֶת(...) עַד שֶׁיִּמְצְאוּ גּוּפָה

שגית דרעי גדלה בבית בו המקווה היה נוכח בשיח היומיומי ובחיי הקהילה והמשפחה – על חוויית מקווה שאין בה קונפליקט – רק תום וגעגוע