רבקה דבירה

לעקר הרים / לשבר סלעים / לקצץ בנטיעות

כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מָלֵא אֲנִי שׁוֹאֶלֶת, / כְּשֶׁהוּא מִתְרוֹקֵן, תְּשׁוּבָה מִתְקַבֶּלֶת.

אֲנִי חַיָּה בְּכוֹס זְכוּכִית / שֶׁבְּכָל רֶגַע עֲשׂוּיָה לְהִשָּׁבֵר

קִמְטֵי הַקְּשָׁיִים וְהָאַכְזָבוֹת / יַחְרְשׁוּ אֶת לְחָיַי / וְלֹא אַתְּ לֶחְיֵךְ

מְשַׁנָּה, מִשְׁתַּנָּה / מוֹתִירָה מָקוֹם לְעַצְמִי / יְשָׁנָה / וְעִם זֹאת / חֲדָשָׁה