הַבֹּקֶר הֻתַּר לְפִרְסוּם
שֶׁלַּיְלָה
וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם
פֻּרְסַם שֶׁהַבֹּקֶר הֻתַּר רַק צֶבַע אֶחָד
וּבְיַחַד נְנַצֵּחַ אִם נַחֲשֹׁב
כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר
וְלֹא נְפַרְסֵם
כְּמוֹ שֶׁאָסוּר
אִם לֹא נְנַסֶּה לְהַפְרִיד בֵּין מַיִם לַמַּיִם
אוֹ לְחַפֵּשׂ שָׁמַיִם
כִּי עַכְשָׁו כְּשֶׁחָזַרְנוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ
צָרִיךְ לְיַשֵּׁר קַו עִם הַלַּיְלָה וְעִם הָאַחְדוּת
הַמַּחְשַׁבְתִּית
זֶה לֹא מַתְאִים
זֶה פָּשׁוּט לֹא הַזְּמַן
לִתְהוֹת
לְדַבֵּר
לַחֲשֹׁב
לִהְיוֹת
אָדָם