עַל פִּי תְּהוֹם הַשִּׁגְרָה
נִמְתַּח חוּט דַּק שֶׁל תִּקְוָה
אֲנִי עַל חַד-אוֹפַנִּי, אַתָּה עַל חַד-אוֹפַנְּךָ.
סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית הִשְׁתַּנּוּ
צְבָת בִּצְבָת כְּבָר לֹא נֶאֱחֶזֶת
מֵעַל רָאשֵׁינוּ מְרַחֶפֶת חִידַת הַיְּקוּם
וּמִתַּחְתֵּנוּ – תְּהוֹם הַקִּיּוּם פּוֹעֶרֶת אֶת פִּיהָ.
בֵּינֵינוּ חָגִים עֶשְׂרוֹת כַּדּוּרִים
כַּדּוּרֵי שְׁאִיפוֹת, מְצוּקוֹת, יְלָדִים
כְּלוּלְיָנִים וָתִיקִים נִמְסְרֵם בֵּין יָדֵינוּ.
טַעַם פְּרִי הַדַּעַת נִשְׁכַּח
אוֹר הַכָּתְנֹת כְּבָר דָּהָה
רַק בְּאָזְנֵינוּ הֵדֵי קוֹלוֹת שֶׁרָאִינוּ
בַּחֻפָּה שֶׁכָּפִינוּ עַל עַצְמֵנוּ
כְּגִיגִית
שֶׁנֶּהֶפְכָה עַל פִּיהָ
לִקְלֹט הַרְרֵי כְּבִיסָה
וּבוֹלַעַת, כְּחֶרֶב מִּתְהַפֶּכֶת,
אֶת הַלַּהַט.

אַל תֵּדַע מָה לְמַטָּה מִמְּךָ
הַאֲרֵךְ שָׁרָשֶׁיךָ אֶל תּוֹךְ מֵי תְּהוֹם
זוֹהִי דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.

וְהָעִקָּר, הָעִקָּר
שֶׁלֹּא נִתְפַּחֵד כְּלָל.