אַחֲרֵי הַפְּרֵדָה נִסִּיתָ אוֹתִי בִּשְׁתִיקוֹת.
הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעֵינַיִם לֹא לִי בְּגַנְזַךְ הָעוֹלָם,
הֲרִיסוֹת וְקוֹצִים וְרָאשִׁים הַמֻּטִּים לְאָחוֹר.
קוֹלוֹת הַיָּמִים
כָּתְשׁוּ בְּקִרְבִּי קֶרַח כְּמוֹ הָיָה בַּרְזֶל
וְאִישׁ לֹא שָׁמַע.
שְׂדֵה הָרְאִיָּה
נִלְכַּד מֵאֲחוֹרֵי זְכוּכִית עֲכוּרָה
וְאִישׁ לֹא רָאָה.
זִכְרוֹנוֹת הֶעָבָר נִסְפְּגוּ בְּטֶרְפֶּנְטִין
וְנַעֲשׂוּ צֵל
כְּמִנְהַג הַשְּׁרוּיִים בְּעֶצֶב
וּבְדִינֵי אֲבֵלוּת.
נֶאֱלַצְתִּי לְגַלּוֹת אִפּוּק
כְּמַעֲשֵׂה דִידִי וְגוֹגוֹ
בְּהַמְתָּנָתָם הַנִּצְחִית
לְמִי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אַף פַּעַם.
חָמַקְתִּי מִן הָעוֹלָם
פְּנִימָה,
הִתְכַּוַּצְתִּי
מִזְּבוּבֵי דָּם וּרְפָאִים
וְאִישׁ לֹא יָדַע.
תָּהִיתִי
הַאִם אָשׁוּב לִהְיוֹת מִי שֶׁהָיִיתִי
אוֹ שֶׁמָּא הִגַּעְתִּי אֶל הַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית?
זָכוּר לִי כֵּיצַד נֶעֶצְרוּ הָרַגְלַיִם
בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר
וְאַהֲבָה נִסְּתָה אוֹתִי.
כֵּן, אַהֲבָה.
נִשְׁעַנְתִּי עָלֶיהָ
בִּמְלֹא כֹּבֶד חוּט הַשִּׁדְרָה,
עַד שֶׁפָּקַע הַחוּט כְּמֵיתָר
וְאִי־אֶפְשָׁר עוֹד הָיָה לְנַגֵּן בִּי.
לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּמֶטְרוֹנוֹם
שֶׁיָּמֹד אֶת קֶצֶב הַנְּשִׁימוֹת
בָּרִיטוּאָל הַחַיָּלִי שֶׁל
שְׂמֹאלָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה.
גּוּף וְנֶפֶשׁ נַעֲשׂוּ
מַטָּרָה, מַשְׁמָעוּת וַהֲוָיָה
בַּהֲמוֹנֵי שְׁמָשׁוֹת רוֹטְטוֹת,
בְּמַטְמוֹנֵי מַיִם וּצְלָלִים.
כָּל הַיֵּשׁ הָיָה בַּיֵּשׁוּת,
בְּגַלַּי וּבְמַעְגָּלַי.
הַחֵרוּת הַהִיא
בְּגוֹן הָאֲהָבוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת
דָּחֲקָה אֶת תַּמְצִיּוֹת הָרוּחַ,
וְלֹא חַשְׁתִּי בִּימוֹת הַחֹל
הַקְּרֵבִים וּבָאִים לְכוֹנֵן הֶרְגֵּלִים
כְּמִנְהַג הַסֶּלַע, הָעֵץ וְהָאֵל,
כִּתְנָאִים לְחַיֵּי אֱנוֹשׁ;
וְעַד עַכְשָׁו אֵינִי יוֹדַעַת
לוּ יָכֹלְתִּי לִנְהֹג אַחֶרֶת.