בַּבּוֹקֵר אֲנִי חוֹשֵׁשׁ, אוּלַי
דָּבַק בִּי רֵיחַ הַזִּקְנָה.
בַּצָּהֳרַיִם אֲנִי מַבִּיט בָּרְאִי:
הַאִם קְמָטִים כְּבָר חָרְצוּ אֶת פָּנַי?
בָּעֶרֶב אֲנִי מְמַשֵּׁשׁ אֶת גּוּפִי
בּוֹדֵק אִם כָּל הַחֲלָקִים שְׁלֵמִים
רַק אֲנָשִׁים שְׁלֵמִים
מִתְקַבְּלִים לִקְבוּרָה
לְלֹא צוּרֵךְ בְּתֶשֶׁר
אוֹ תַּשְׁלוּם כֹּפֶר,
אֶלָּא בִּזְכוּת מְלֵאָה.
מתוך האנתולוגיה "חורפו של אביב – אסופת שירה על הזיקנה", שקיבצה חגית מנדרובסקי. במקור מתוך 'שפת אב, שפת אם', עמדה 2021.
![השלמה, שיר מאת מנחם מ' פאלק - מגזין גלויה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2023/05/luis-villasmil.png)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם