אֲנִי מִדַּפֵּק חֶרֶשׁ, כְּרָשׁ
בִּשְׁעָרַיִךְ. שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים מִי הֶעָשִׁיר בֵּינֵינוּ
וְהִנֵּה אַתְּ. מְדוֹבֶבֶת אוֹתִי
מִלִּים שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ וְאֵיךְ
שֶׁשִּׁירַיִךְ עָלַי: מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת
מִתְּרַפְּקִים וְרַכִּים.
וְאַתְּ, מְשׁוֹרֶרֶת אוֹתִי מִשְׁאָלוֹת
וְלִבִּי הַכָּמֵהַּ אֲבָל שְׁתֵּי עֵינַיִךְ אֵלַי:
חֲדָרִים רֵיקִים.
בִּשְׁתִיקוֹתַי
אֲנִי עוֹמֵס אֶת צַעֲרִי
דְּפָנוֹת לַלֵּב.
אֲחֵרוֹת דָשׁוֹת אָדָם בַּעֲקֵבָן.
אֲבָל אַתְּ:
בְּרִפְרוּף אֶצְבָּעוֹת,
בְּכִמְעַט אַהֲבָה.
מתוך הספר עד אין חיק, בהוצאת פרדס, 2019.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
>> לכל השירים של אבישג עמית שפירא
