הַשָּׁרָב מָלַךְ בָּאָרֶץ
וּבָקַעְנוּ מִתּוֹכוֹ
מְסֻנְוָרִים, מְטֻשְׁטָשִׁים
הַדְּרָכִים חָמְקוּ תַּחַת רַגְלֵינוּ
כֻּסּוּ עֲנָנִים
עַד שֶׁבָּאתָ, אִישׁוֹן-לַיִל
וְאִתְּךָ-בִּלְעָדֶיךָ כְּמִיהָה לַבֹּקֶר
כְּמִיהָה לְפָנִים בְּפָנִים

הִתְקַשַּׁרְתִּי
"בִּשְׁבִיל מִי הַתּוֹר?", הִיא שׁוֹאֶלֶת
"הַבֵּן שֶׁלִּי", הִתְהַסְּסוּ הַמִּלִּים
וּכְמוֹ סִיַּמְתִּי לָלֶדֶת אוֹתְךָ
מֵרַחְמִי
אֶל תּוֹךְ הַלֵּב
יָרֵחַ מִתְרוֹקֵן
וּמִתְמַלֵּא
נֶחָמָה תּוֹפַחַת קְלוּעָה בְּשִׁמְרֵי הַכְּאֵב

כָּרַתְנוּ בְּרִית.

שָׁבוּעוֹת
נֶחְבַּקְנוּ, מִתְמַסְּרִים
כְּמוֹ שְׁזוּרִים יַחְדָּו בְּטֶנֶא
בִּכּוּרִים שְׁנִיִּים
וְקַיִץ רִאשׁוֹן שֶׁל הַמְתָּקַת הַדִּינִים
בְּבַקָּשַׁת יְשׁוּעוֹת, בְּהִפָּקְחוּת פְּלָאִים
גֻּמַּת-חֵן וְחִיּוּךְ וְלִטּוּף
צַלָּקוֹת
אֵם וּבְנָהּ, בֶּן שַׁעֲשׁוּעִים

הִתְחַדְּשָׁה הַשָּׁנָה
כֵּסֶה, זִכָּרוֹן, תְּרוּעָה
בָּזוֹ הָיִיתָ רַק אֶפְשָׁרוּת
(עוֹד לֹא שׁוּרַת בְּדִיקוֹת וּמֻמְחִים
וּפַחַד)
הָיִיתָ רַק בְּשׂוֹרַת תִּקְוָה
וּבָזוֹ, כָּעֵת חַיָּה
אַתָּה חַיִּים
וְאַהֲבָה

כְּמוֹ אָז, גַּם הַשָּׁנָה
עָבַרְנוּ אֶת הַחֹרֶף
נֶאֱחָזִים בַּבֵּינְתַיִם
עִם בּוֹא הָאָבִיב קָרַעְתָּ דֶּרֶךְ בַּיָּם
הִפְסַקְתָּ לִינֹק
וְהָיִינוּ לִשְׁנַיִם

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן חָרַדְתִּי לְךָ
חֶרְדַּת כָּל-אֵם-עִבְרִיָּה
עֲתִידִית וְהוֹוִית כְּאֶחָד
וּבָעַצְמָאוּת נִפְעַמְתִּי עֵת עָמַדְתָּ
לְרֶגַע
לְבַד

וְהִנֵּה מַפְצִיעָה שֶׁמֶשׁ-אֶמְצַע-אִיָּר
אִישׁוֹן-בֹּקֶר, הוֹמֶה אַתָּה תֹּם תִּינוֹקִי
צְחוֹקְךָ מְנַצְנֵץ וְזוֹרֵחַ פְּנִינִים
מִתְרַפֵּק בְּרַכּוּת עַל בִּטְנִי הָרֵיקָה
חוֹתֵם בִּי שָׁנָה שֶׁל פָּנִים בְּפָנִים