בַּזֶּלֶת פָּרְחָה בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל,
בּוֹלֶטֶת עַל רֶקַע צָהֹב.
שָׁם אָז חָלְפוּ טוּרֵי מַתֶּכֶת,
נְחִיל לוֹהֵט שֶׁל נְמָלִים.
חוֹלֵם הִבַּטְתִּי בָּהֵן,
נִזְכָּר בְּיוֹם אִמּוּן אֶחָד בִּקְצֵה הַחֹרֶף
שֶׁבּוֹ נְשִׁימוֹת נֶעֶתְקוּ מֵרֵאוֹתַי
וְחִרְחוּרֵי מַחְשְׁבוֹתַי הִשְׁתַּלְּבוּ בְּרַעַשׁ הַמָּנוֹעַ.
חִפַּשְׂתִּי מִקְלָט מִשֶּׁמֶשׁ קוֹפַחַת,
וּבָרֶגַע שֶׁבּוֹ פַּטִּישׁ נִתַּץ עַל סַדָּן
נִיצוֹץ שֶׁל הַשְׁרָאָה
הִצִּית שְׂרֵפַת מִלִּים בִּשְׂדוֹת הַגּוֹלָן.

מתוך הספר 'דיו ודופמין', קתרזיס 2022.