לעופרתי

טָעוּ הַמִּדּוֹת. הָאֳנִיָּה תְּהוֹמִית יוֹתֵר מֵעָמְקָהּ.
אֵין לְסַיֵּם אֶת גְּבוּל שׁוֹקְעָהּ רַק בְּגוּפָהּ שֶׁלָּהּ:
גַּם עֹמֶק הַיָּם מִתְעַקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף לַמְּדִידָה
וּלְהַחְשִׁיב אֶת סַעֲרָתוֹ בְּתוֹכָהּ.
טָעוּ הַמּוֹדְדִים שֶׁיָּרְדוּ רַק לְתַחְתִּית בִּטְנָהּ
וְלֹא חָפְרוּ גַּם בְּרוּחוֹתֶיהָ.

לִי עַצְמִי דַי בְּרֵיחַ הַפְּנִים שֶׁלָּךְ רַעְיָתִי
אֲשֶׁר נוֹשֵׁב לָאַחֲרוֹנָה עָלַי
כְּדֵי לָרֶדֶת לִמְרוֹמֵי יְסוֹדוֹתַיִךְ.

טָעִינוּ הַמִּתְבּוֹנְנִים.
לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהֻתְּרוּ הַמִּדּוֹת לְהִתְפָּרֵעַ בָּךְ:
נְקֻדַּת מַחֲלָה זְעִירָה בְּרֹאשֵׁךְ
כִּוְּצָה לְתוֹכָהּ אֶת כֹּבֶד הַדְּבָרִים כֻּלּוֹ.

טָעֲתָה קַרְקָעִית הַיָּם. סָבְרָה שֶׁרַק
תְּנוּעוֹת אֲבוּדוֹת נוֹפְלוֹת אֵלֶיהָ בְּסוֹפָן.
לֹא יָדְעָה שֶׁגַּם הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים
יוֹרְדִים לְחַדֵּשׁ אֶת תְּעוּפַת אוֹרָם.

מתוך הספר גבול הרוח, בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2022)