"הפספורט אל הדמיון": קטע מתוך פואמה, מאת: מתי שמואלוף - מגזין גלויה
תפריט
תפריט
כ"ט באלול תשפ"א 6.9.2021

"הפספורט אל הדמיון": קטע מתוך פואמה

*הקובץ המתפרסם באתר הוא חלק מספר השירה השמיני של מתי שמואלוף הכולל חמש פואמות ויראה אור בהוצאת פרדס.

1.
תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים אֲנַחְנוּ פּוֹחֲדִים, דּוֹאֲגִים וּמִתְרוֹשְׁשִׁים מִמִּלִּים
וּלְפֶתַע הַשִּׁירָה שֶׁלָּךְ מַגִּיעָה לַחֲדַר הַלֵּדָה, זוֹחֶלֶת
בְּסוֹד שִׁיר
שֶׁמְּחַכֶּה לְהִקָּרֵא
בְּעוֹלָם קָרוּעַ מִסְּפָרִים, שֶׁמִּתְפַּזְּרִים לְכָל הָרוּחוֹת
חֶסֶד אוֹת שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ

2.
אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַבְּלוּז הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּךְ מִתְגַּלְגֵּל לָנוּ בָּאָזְנַיִם
קוֹל שָׂפָה שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂפָה
בְּכַמָּה מַאֲמָץ אַתְּ מְנַסָּה לְבַטֵּא מִלָּה
דְּעִי
כְּשֶׁנִּגְמָרוֹת הַמִּלִּים וּמַתְחִילוֹת הַשְּׁתִיקוֹת
שָׁם תִּמְצְאִי אֶת הַשִּׁירָה שֶׁלָּנוּ

3.
אֵיךְ נָתְנוּ לַיָּם כָּזֹאת מִלָּה קְטַנָּה
וּבְכָל זֹאת זֶה יָם, בִּתִּי
קִפְצִי עַל גַּלֵּי
לִבִּי וְלִמְדִי לִשְׂחוֹת
בָּאוֹקְיָנוֹס שֶׁל חַיַּיִךְ.

4.
שִׁירִים שֶׁמַּגִּיעִים בַּלַּיְלָה, לְהָאִיר זִכְרוֹנוֹת עַתִּיקִים שֶׁל אוֹת
כְּשֶׁאַתְּ גְּדֵלָה וְצוֹמַחַת מִתּוֹךְ הַשָּׂפָה חַסְרַת הַמִּלִּים
אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֵיךְ הַבְּרִיאָה עוֹבֶדֶת
הַחִיּוּךְ הַזֶּה שֶׁמַּטְרִיף לָנוּ אֶת
הַדְּאָגָה שֶׁצּוֹמַחַת כְּאֵבָר חָדָשׁ בֵּין הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם
וְכָל יוֹם אָנוּ מְקַפְּצִים מֵעַל הַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה
שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה טָעוּת בַּכְּתִיבָה
שֶׁתִּשָּׁאֲרִי בְּרִקּוּד
מֵעַל לִפְנֵי הָאֲדָמָה, לְבוּשָׁה בְּמִלִּים סוֹדִיּוֹת

5.
הַצַּעֲצוּעִים שֶׁלָּךְ מְהַלְּכִים בָּאֲפֵלָה
מִתְפַּשְּׁטִים בַּסָּלוֹן, מְחַפְּשִׂים לְהָבִין אֶת גְּבוּלוֹת הַחֹל,
הֵיכָן מִסְתַּיֶּמֶת קְדֻשַּׁת מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים
מִי הֵם הַשְּׁכֵנִים
לְאָן עוֹד אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ
צַעַד אַחַר צַעַד, בַּחֲשֵׁכָה, הֵם צוֹעֲדִים לְכִוּוּנִים שׁוֹנִים,
הוֹלְכִים לְאִבּוּד אַחַר הַצְּלִיל שֶׁל קֶסֶם הַסּוֹד
שֶׁמְּנַגֵּן בְּתוֹכָם, מֵרֶגַע הִוָּלְדָם

6.
נוּמִי נוּמִי יַלְדָּתִי, הָעוֹלָם יַמְשִׁיךְ לְהִסְתּוֹבֵב בְּמִלְחָמוֹת
נוּמִי נוּמִי נוּם
נוּמִי נוּמִי הוּא יַהֲרֹג, יִרְצַח, יִקֹּם וְלֹא יִתְעוֹרֵר מְפֻיָּס
נוּמִי נוּמִי נוּם,
בִּתִּי, אֲנִי הֶחָלָל שֶׁנָּפַל בֵּין הַמִּלִּים הַמִּתְגַּעֲשׁוֹת וְהַקָּשׁוֹת.

7.
הָאָסוֹן הַגָּדוֹל עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת
מְחַכֶּה לְהִכָּנֵס, לְהַצְמִית, לְהַחֲנִיק
וְאַלְפֵי הַשָּׁעוֹת שֶׁל דְּאָגוֹת קְטַנּוֹת
שֶׁיָּרְדוּ לְטִמְיוֹן, וְאַתָּה בּוֹחֵר לִקְרֹא בִּכְדֵי לְהֵרָגַע,
אַךְ הַמִּלִּים לֹא מַחֲזִיקוֹת אֶת הַשְּׁבָרִים, הָאוֹתִיּוֹת לֹא יוֹדְעוֹת דָּבָר
עַל הֵעָדְרָן.

8.
אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר
זִכְרִי שֶׁרָאִית אֶת אָבִיךְ מְלַבְלֵב
בְּגַאֲוַת רֶחֶם שֶׁהוֹלִיד סְפָרִים
מְרַשְׁרְשִׁים
בַּבֹּקֶר
מִתְעוֹרְרִים
מְבַקְשִׁים לְשַׂחֵק,
רֵיחַ חָלָב טָהוֹר
שֶׁל אֵינְסוֹף הַתְחָלוֹת

9.
כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הַהֲגִירָה שֶׁל הוֹרַי
כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהִגַּרְתִּי לַהֲגִירָתָם
נָפְלוּ פִּתְאֹם, כְּשֶׁהִתְבָּרֵר לִי שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הֶעָתִיד לָבוֹא
וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד קָפוּא עִם הַמִּזְוָדָה, וְהַסְּפָרִים בְּיָדִי, כְּמוֹ בְּצִיּוּר שֶׁל מֵאִיר פִּיצְ'חַדְזֶה

10.
אַטְמִין לָךְ שְׁבִילֵי אוֹתִיּוֹת גְּנוּזוֹת בֵּין הַמִּלִּים,
דְּלָתוֹת נִסְתָּרוֹת לְזִכְרוֹנוֹת כֹּה רַבִּים
וְאֶטַּע בְּכָל דַּפֵּי הַסֵּפֶר זְרָעִים שֶׁל שִׁירִי חַמָּנִיּוֹת
שֶׁיָּאִירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה לִזְרוֹעוֹתַי
שֶׁמִּתְפּוֹרְרוֹת מֵעֲיֵפוּת
מֵרֹב אֲמוּנָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ דֶּרֶךְ
לֶאֱכֹל מִלִּים וְלִשְׂבֹּעַ

11.
אֵל נוֹרָא מַקְסִים בָּעֲלִילָה
הַמְצֵא לָנוּ עֲלִיָּה בַּיְרִידָה
תֵּן לָנוּ יַלְדָּה
חֲדָשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ לְהָזִיז
אֶת הַקַּיָּם וּלְהָבִיא אוֹת
אֶל תּוֹךְ הַסֶּדֶק, הַבּוֹר וְהַפִּיר שֶׁיִּפָּעֵר
מִתַּחַת לְהַר הַשָּׂפָה

12.
אֲנִי לֹא מְסַפֵּר לָךְ שֶׁהַבַּיִת הוּא הַמְצָאָה לִילָדִים
כְּכָל שֶׁנִּסִּינוּ לְהַכִּירוֹ הוּא לָעַג לָנוּ בְּזָרוּתוֹ
וּבְכָל זֹאת, אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לַחְזֹר אֵלָיו
נֶאֱחָזִים בַּזִּכְרוֹנוֹת, בַּדִּמְיוֹנוֹת וּבַסְּפָרִים
בַּמִּלִּים שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ בַּגַּנִּים, בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר
בָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת.
צְלִילִים חַסְרֵי מַשְׁמָעוּת כְּמוֹ
קְרָשִׁים עֲזוּבִים לְיַד מְדוּרָה.
אֲנִי מוֹסֵר לָךְ אוֹתָם, בְּתִקְוָה שֶׁתַּצְלִיחִי
לִבְנוֹת מֵהֶם בַּיִת.

13.
בּוֹאִי אֲגַלֶּה לָךְ מוֹלֶדֶת
עֲשִׁירָה יוֹתֵר, בּוֹדֵדָה יוֹתֵר בְּקִסְמָהּ, יָפָה מִכָּל אַחֶרֶת
דְּרָכֶיהָ עֲשׂוּיוֹת מִדִּמְיוֹן
הַבִּנְיָנִים שֶׁלָּהּ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ עַד לָעֲנָנִים וְגַם לִקְפֹּץ עֲלֵיהֶם
וְאֵין צֹרֶךְ בִּשְׁעוֹנִים, כְּשֶׁמַּעֲבִירִים בְּתוֹכָהּ דַּפִּים,
חֻקֵּי הַפִיזִיקָה מִשְׁתַּנִּים בְּתוֹכָהּ מִדֵּי יוֹם
וְהַהִסְטוֹרְיָה הוֹפֶכֶת לִפְּלַסְטֵלִינָה רַכָּה
וְאֵין צֹרֶךְ בְּדַרְכּוֹן אוֹ תְּעוּדַת זֶהוּת
רַק לִפְתֹּחַ אֹזֶן לַמּוּזִיקָה שֶׁל דְּמוּיוֹתֶיהָ
הָרוֹקְדוֹת, מִלָּה אוֹחֶזֶת
בְּמִלָּה

14.
אֲנִי מַכִּיר יַלְדָּה אַחַת שֶׁנּוֹתֶנֶת לִי מוֹלֶדֶת בְּנִשְׁמָתָהּ,
אֲנִי מַכִּיר יַלְדָּה אַחַת שֶׁהָפְכָה לְשִׁירָתִי
אֲנִי מַכִּיר יַלְדָּה אַחַת שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיהָ בְּשָׂפָה עַתִּיקָה, בִּכְדֵי לוֹמַר לָהּ דִּבְרֵי
אַהֲבָה חֲדָשִׁים מִדֵּי יוֹם, וְהִיא מַקְשִׁיבָה לַמּוּסִיקָה שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת
וְרוֹקֶדֶת בִּצְחוֹקָהּ
וּמְעוֹפֶפֶת אוֹתִי מֵעַל לָעִיר, כְּמוֹ רֶשֶׁת פַּרְפָּרִים, שֶׁמְּנַסָּה לִתְפֹּס עֲנָנִים
הִיא מוֹזֶגֶת אוֹתִי מִבַּקְבּוּק לְבַקְבּוּק, שֶׁל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ
הִיא הַפַּסְפּוֹרְט אֶל הַדִּמְיוֹן
הִיא נוֹתֶנֶת לִי שֶׁקֶט, וּסְעָרָה
הִיא מַסָּע מִתּוֹךְ הַסָּפֵק, אֶל תּוֹךְ הָאֱמוּנָה
טוֹעֶמֶת אֶת הַפְּרִיחָה, וּמִשְׁתַּכֶּרֶת מֵהַשַּׁלֶּכֶת
מְתוֹפֶפֶת עַל הַשְּׁלוּלִיּוֹת וּבַקַּיִץ הִיא נִשְׁזֶפֶת
אֲנִי מַכִּיר יַלְדָּה אַחַת שֶׁהֶחְזִירָה בְּתוֹכִי נְשִׁימָה
בְּחֶמְלָה רַבָּה, אֱמוּנָתָהּ.

15.
בְּכָל שִׁירַי לֹא אֶשְׁאַף לִמְצֹא מִלָּה לַמּוֹלֶדֶת
מִלְּבַד שְׁטִיחֵי הַכּוֹכָבִים הַנּוֹצְצִים, שֶׁמְּאִירִים אֶת הַדֶּרֶךְ בַּחֲשֵׁכָה
אֵלַיִךְ.

16.
וְאִם אַסְפִּיק לִרְאוֹת אוֹתָךְ מִתְאַהֶבֶת
וְאִם אַסְפִּיק לִרְאוֹת אוֹתָךְ מְגַלָּה אֶת כִּשְׁרוֹנֵךְ
וְאִם אַסְפִּיק לִקְרֹא אִתָּךְ אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה
אָז זֶהוּ שְׂכָרִי עַל שָׁנִים שֶׁל דַּף לָבָן
בְּלִי מִלָּה מַתְאִימָה

17.
זִכְרִי, הַתְּפִלָּה נוֹעֲדָה
לְהִתְנַגֵּד לַנֶּצַח, לֶעָתִיד, לַדְּמָמָה וְלַכְּלוּם
וְלִמְתֹּחַ אֶת הַמִּלָּה שַׁיָּכוּת
עַד שֶׁתִּהְיֶה לְנָחָשׁ הַבּוֹלֵעַ אֶת זְנָבוֹ

18.
הַכְּעַכּוֹת הָאֵלּוּ הֵן הָאוֹצָר הָאַחֲרוֹן שֶׁקִּבַּלְנוּ מִסָּבְתָא רָחֵל
אַחֲרֵי שֶׁנֹּאכַל אוֹתָן יֵעָלְמוּ הַסּוֹדוֹת
שֶׁנִּטְמְנוּ עָמֹק בְּתוֹךְ הַבָּשָׂר הֶעָדִין שֶׁל הַזְּמַן
רַעֲיוֹנוֹת שֶׁעֻגְּלוּ לְתוֹךְ יָרֵחַ
מָלֵא דְּבַשׁ תְּמָרִים, שֶׁעָלוּ מִן הַטִּיגְרִיס,
וְיָרְדוּ מִגַּן עֵדֶן, לְתוֹךְ זוּג יָדֶיהָ הַמְּרוּחוֹת בְּשֶׁמֶן
זַיִת, שֶׁגַּם הוּא נִשְׁלַח עַל יְדֵי הָאֵלִים,
לִמְשֹׁחַ אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה,
לְעוֹרֵר עֶרְגוֹנוֹת, לְהָעִיר יְשֵׁנוֹת, לְחוֹלֵל כִּסּוּפִים
שֶׁל בַּגְדָּד
בְּפִיךְ

צילום: דניאלה סתרן רייפן,משחקת בצבע

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

לקריאה נוספת על:

משורר, עורך וסופר. נולד בשנת 1972 בחיפה.
הוא סיים תואר שני בהצטיינות באוניברסיטת חיפה בקולנוע והיסטוריה. פרסם עד כה עשרה ספרים הכוללים שבעה ספרי שירה. בשנת 2019 ראתה אור בגרמניה מהדורה דו-לשונית "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג [ברלין]. בשנת 2020 ראתה אור אסופת המאמרים הראשונה שלו, "ממזרח יתפרץ הר געש" בהוצאת עיתון 77.
בשנת 2021 פורסם הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס.

אנא עקבו אחר תקנון האתר ביחס לתנאי השימוש במגזין גלויה ובתכנים המפורסמים בו. הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים ב׳גלויה׳ מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו באתר, אנא שלחו לנו הודעה.

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים שנכתב עליהם במגזין.

תוכן נוסף מהמגזין:

י״ח באייר תשפ״ג 9.5.2023
מאת
צוות גלויה
רשומה ובה מקבץ מאמרים מרחבי המגזין, המנסה לתת מענה לשלל היבטים אותם יכולים ההורים לפגוש בהכנות לחתונה וביום החתונה
מאת
צוות גלויה
חוויית הפרידה לכשעצמה, כמו גם שלבים שמגיעים לאחריה - נוגעים בשבריריות החיים, אבל גם בבניה הלאה. החתימה והמציאה שאחרי, מבלי להכחיש את שבר ועצב - ראויים להיקרא במגזין גלויה ועל כן, אנא שלחו לנו מאמרים, שירים ותפילות המתייחסים אל הפרידה ואל פרקים שבאים לאחריה.
כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה 22.10.2024
מאת
צוות גלויה ורשות הרבים
שמחת תורה, החג שלא ישוב להיות כשהיה. חג שבו נהוג לבקש על הגשם, והשנה, אחרי המבול הגדול, אנו בבקשה לגשם מרווה שיצמיח את שדותינו. האסופה שלפניכן.ם מנסה בעדינות רבה לאסוף מילים ומחשבות מאותו יום ארור ולהציע קריאה שיש בה מימד של כאב, אבל, ואבדן אך גם תקווה שמבצבצת ממעבה האדמה.
כ׳ בתשרי תשפ״ד 5.10.2023
מאת
צוות גלויה
עדכוני תוכן במגזין גלויה לקראת שמחת תורה תשפ"ד
ט"ו בסיוון התשפ"ג 4.6.2023
מאמר מתארח מאת
אילה דקל
"לא רק הביטחון של הנפגעות והנפגעים עומד כאן על הכף, ולא רק תחושת הנוחות של נשים במוסדות שלנו. כבודה של היהדות עומד כאן על הכף, כבודו של המוסד הרבני, של ההנהגה הרוחנית". אילה דקל, תלמידה ברבנות הישראלית ונפגעת בעצמה, מספרת על מעגל ההדף של הפגיעות המיניות
ה׳ בכסלו ה׳תשפ״ה 5.12.2024
מאת
צוות גלויה
סיפורה של דינה מסופר בכנות מכאיבה בתוך רצף סיפורי בראשית, אך זעקתה בו דוממת. דורות רבים קראו בסיפור, אך כאב הפגיעה נדמה לעיתים כעץ שנופל ביער וקולו אינו נשמע. אנו מבקשות ומבקשים לתת מקום למודעות, לרגישות ולמוגנות דרך טקסים שינכיחו את סיפורה של דינה ודינות נוספות. מאמר זה מבקש להציע מחשבות ולבטים סביב בניית טקס שיתופי, המוקדש לסוגיית המוגנות המינית. טקסים כאלה מבקשים להפנות מבט רגיש ומודע אל כאבי עבר שהושתקו ולאפשר שיח פתוח שיגביר זהירות ויאפשר מרחב מוגן יותר, בהווה ובעתיד.
Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם