הַשְׁלִימוּ אֶת הֶחָסֵר- זֶה קָרָה בַּיּוֹם
הַשְׁלִימוּ אֶת הֶחָסֵר- בְּשָׁעָה אוֹ בְּשָׁעוֹת
יָמִים, חֳדָשִׁים
הָיוּ לוֹ עֵינַיִם וְאַף-הַשְׁלִימוּ אֶת הֶחָסֵר
הַשְׁלִימוּ אֶת הֶחָסֵר- אוּלַי הָיוּ כַּמָּה מֵהֶם
מִמֶּנּוּ. מֵהֶם.
הַשְׁלִימוּ אֶת הֶחָסֵר
אַף פַּעַם לֹא שִׁקַּרְתִּי
אַף פַּעַם לֹא שִׁקַּרְתִּי
אַף פַּעַם לֹא שִׁקַּרְתִּי
אַף פַּעַם לֹא שִׁקַּרְתִּי
שֶׁתָּמִיד אָמַרְתִּי אֱמֶת:
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָפְכָה שָׁחֹר
צְלָלִים רָקְדוּ בַּחַלּוֹן
וּבָרֶוַח שֶׁבֵּין הָרִצְפָּה לַדֶּלֶת, כְּשֶׁיֵּשׁ אוֹר בַּמִּסְדָרוֹן
שָׁעוֹן חִכָּה לַבֹּקֶר
מְקָרֵר רָעַד מֵרַעַשׁ שֶׁהוּא עַצְמוֹ הֵפִיק
צִפֳּרִים קָפְאוּ עַל מִתְלֵה כְּבִיסָה.
נַעֲרָה נִשְׁכְּבָה עַל רִצְפָּה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקֹּר