מְסָרֶבֶת לְהִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם
עִם כְּאֵב רְפָאִים שֶׁל אֵיבָר חָסֵר,
מְסָרֶבֶת לִסְפֹּג כַּעַס וְתִּסְכּוּל
שֶׁכָּךְ זֶה יִמָּשֵׁךְ עוֹד יָמִים רַבִּים,
לִשְׁמֹר עַל פָּנִים חֲתוּמוֹת
וְלֵב מֻקָּף חוֹמָה.
מְסָרֶבֶת לְצַמֵּחַ עוֹר חָדָשׁ וְנֻקְשֶׁה
לִישֹׁן נְטוּלַת חֲלוֹמוֹת
לְחַכּוֹת כִּי יַעֲבֹר זַּעַם.
כְּמוֹ אִכָּר עִקֵּשׁ
הַחוֹפֵר בְּאַדְמָתוֹ שֶׁפַּעַם הָיְתָה פּוֹרָה
וְעַתָּה הִיא טְרָשִׁים וּבוּר,
אֲנִי חוֹפֶרֶת וְחוֹפֶרֶת
עַד שֶׁאֶמְצָא מַיִם חַיִּים.