נוֹתַרְתִּי עִם אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה –
הִיא לֹא עוֹזֶבֶת וְהִיא לֹא מַרְפָּה.
וּכְשֶׁבַּחוּץ עוֹטֶפֶת אֲפֵלָה –
אֲנִי שׁוֹקַעַת אֶל הַקַּרְקָעִית אִתָּהּ.

אֵינֶנִּי מַצְלִיחָה לְהִתְרוֹמֵם.
הַסּוֹד מוֹשֵׁךְ אוֹתִי אֶל הַתַּחְתִּית.

אֵינִי יוֹדַעַת אִם אָכֵן הָיִית.
אֵינִי יוֹדַעַת אִם הַכֹּל קָרָה.
אֵינִי יוֹדַעַת אִם בָּדִיתִי מִלִּבִּי
דְּמוּת שֶׁרָצִיתִי שֶׁתִּהְיִי.
דְּמוּת שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁאוֹתָהּ עָטִית.

כְּשֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ רַק הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּם
אֲנִי יוֹדַעַת עוֹד פָּחוֹת אֶת הַסִּפּוּר –
הַכֹּל נִפְרַם וְלֹא נוֹתַר דָּבָר קָשׁוּר –
הַכֹּל נִפְרַם וְלֹא נוֹתַר לָךְ זֵכֶר.

פָּנַיִךְ כְּבָר אֵינָן בְּרוּרוֹת –
קַוֵּי מִתְאָר שֶׁאֵין בָּהֶם עוֹד סֵדֶר.
תָּמִיד אָמַרְתְּ לִי שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר.
אֲבָל עַכְשָׁו עָזַבְתְּ וְאֵין לָךְ זֵכֶר.
אֲבָל עַכְשָׁו עָזַבְתְּ וְאֵין לָךְ זֵכֶר.