אֲנִי אִתָּךְ.
שָׁמַעְתִּי אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה טוֹבְעוֹת בַּבֶּטֶן וְקָשֶׁה לְהַצִּיל,
מִתְוַדָּה עַל הַבְּדִיקוֹת עַל הָאַבְחָנָה.
אֲנִי אִתָּךְ, אַתָּה אוֹמֵר
כְּשֶׁאֶמְצַע הַלַּיְלָה בַּפַּארְק,
וְעַכְשָׁו אַתָּה יוֹדֵעַ עַל כָּל סוּגֵי הַמִּפְלָצוֹת
מְחֻלָּקוֹת לְקָטֵגוֹרְיוֹת סִפּוּרִים:
זֹאת שֶׁבָּדְקָה אֶת הַיָּדִית אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים, נָעוּל
שֶׁנִּמְנְעָה מִלַּחֲתֹךְ בְּסַכִּין
שֶׁהַשָּׁעוֹן, הַמְּקָרֵר וּמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה מְשַׁגְּעִים אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה
שֶׁרָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל מָצוּק שֶׁל הַר, בִּזְמַן שֶׁהֵם כֻּלָּם חָזְרוּ בָּאוֹטוֹ מִסָּבְתָא.

רָצִיתִי לִשְׁאֹל עַל הָרְטִיבוּת בָּעַיִן וְאָמַרְתִּי
בּוֹא נֵלֵךְ לִישֹׁן.
שֶׁאוּכַל לְפַזֵּר אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה שֶׁאָמַרְתָּ בִּמְקוֹמוֹת נִבְחָרִים בַּגּוּף
וְאָז לַחֲזֹר עֲלֵיהֶן
בְּרֶצֶף, לְפִי סֵדֶר, בְּטֶקֶס
לְהַחְלִיף תְּנוּחוֹת כִּי פֹּה לֹא טוֹב וּפֹה לֹא נוֹחַ אַתָּה יָשֵׁן עַל הַגַּב
אֲנִי אִתָּךְ.
אֲנִי אִתָּךְ
לַחֲזֹר לְתְנוּחָה עֻבָּרִית
לְהָנִיחַ רֹאשׁ עַל בֵּית הֶחָזֶה, לְהָעִיר בְּטָעוּת
לָסֶגֶת אֶל הַקִּיר
אֲנִי אִתָּךְ
לְהֵרָדֵם
לָדַעַת אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ גַּל שֵׁנָה