אִישׁ לֹא קוֹרֵא שִׁירָה בַּבֹּקֶר:
צִפּוֹר עוֹזֶבֶת אֶת קִנָּהּ כְּדֵי לְצַלֵּם תְּמוּנָה
עִם גִּדְרוֹת תַּיִל עַל הַגְּבוּל,
אָהוּב מַנִּיחַ רֹאשׁ עַל חֲלֻדַּת מוֹשָׁב בַּתַּחֲנָה
וְחוֹשֵׁב עַל יַד אֲהוּבָתוֹ שֶׁנִּשְׁכְּחָה בְּכִיסוֹ,
חַיָּל מְמַלֵּא עִיר בַּאֲבַק מַגְּפֵי צָבָא
וּמְשׁוֹרֵר עוֹלֶה אִתִּי בַּמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת אֶל הַבְּדִידוּת
וּמְחַיֵּךְ.

מערבית: עידן בריר

מתוך: ננופואטיקה, גליון 32 – שירה סורית מודרנית