תִּלְמְדִי לוֹמַר מָה אַתְּ רוֹצָה
הִיא אוֹמֶרֶת. הִיא אִתִּי מֵאָז
שֶׁעָלהָ הַחשֶֹׁך ואְוֹמֶרֶת
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי לְבִתִּי
אֲבָל הִיא אֵינֶנָּהּ אִמִּי
וּבִתִּי לֹא יוֹדַעַת לְהַצִּיל אֶת עַצְמָהּ
תִּלְמְדִי לוֹמַר מָה אַתְּ רוֹצָה.
אֲבָל עַל תַּיִל הָלַכְנוּ כֻּלָּנוּ מְבֹעָתִים
שֶׁמָּא אֲבַקֵּשׁ וְלֹא יִהְיֶה
לְהָשִׁיב לִי, שֶׁמָּא לְעוֹלָם יִהְיֶה רְצוֹנִי תָּלוּי
בחֲַּללַ הַדִיּרָה הַקְּטַנהָּ
וְיַחְמִיץ אֶת לִבָּם הַמְּנַחֵשׁ
אֶת לבִיִּ הֶחָסֵר, למַָדְתִּי
לְהַתְאִים אֶת עַצְמִי לָאֶפְשָׁר.
וְלֹא יָדַעְתִּי מָה עַד הֵיכָן
נִמְשֶׁכֶת הַדֶּרֶךְ עַד עָפָר וּסְלָעִים וּתְהוֹם
אִם הָיְתָה תְּהוֹם הַיּוֹם אֵינִי יוֹדַעַת.
וְאוּלַי לַשָּׁוְא, וַאֲפִלּוּ לֹא פִילוֹמֵל.
לֹא לָשׁוֹן וְלֹא גַּפַּיִם וְלֹא גּוּף וְלֹא קוֹל
וְלֹא קוֹל
וְלֹא קוֹל
מָה אֲנִי רוֹצָה לֹא אוּכַל
קֹדֶם לָדַעַת לִנְקֹשׁ
בְּאֶצְבַּע מַתֶּכֶת.
הַגַּלִּים יִשְׁטְפוּ אֶת הַחוֹף
וְשִׂמְלָתִי וְהַמַּיִם שֶׁאוּכַל לִשְׁקֹעַ
וּבַמְּצוּלוֹת אוּלַי אַתִּיר
שָׁם יַחְלְפוּ מוּל עֵינַי
קֶרֶן קַיֶּמֶת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה וְקוֹנְסֶרְבָטוֹרְיוֹן וְגוּשׁ שֶׁבַע וְעֵין כֶּרֶם וּבְצַלְאֵל
וְעֵמֶק רְפָאִים בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּחֹרֶף כְּשֶׁכֻּלָּם נָסְעוּ
וְנוֹתַרְתִּי לְהַמְתִּין בַּתַּחֲנָה.
אֲנִי רוֹצָה בָּר. אַתְקִין לְבִתִּי
עַל הַקִּיר הַצָּבוּעַ חָדָשׁ
רִאשׁוֹן שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי
רַק בָּרְבִיעִי הַצֶּבַע מְדֻיָּק.
הִיא רוֹקֶדֶת
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
