הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת מִכִּוּוּן 'שָׁבֵי צִיּוֹן' ו'לוֹחֲמֵי הַגֶּטָאוֹת'
הַכֹּל נִצְבָּע אָדֹם עָשִׁיר.

הַשַּׁבָּת נִכְנֶסֶת, כַּנִּרְאֶה,
שׁוֹמְעִים אֶת צְעָדֶיהָ הַקַּלִּים

וְכַמָּה טוֹב שֶׁלֹּא הָיָה מַטַּח טִילִים
וְ'כַמָּה טוֹב שֶׁבָּאתָ הַבַּיְתָה'
וְ'הַבַּיִת הוּא מָקוֹם שֶׁאִם צָרִיךְ לַחְזֹר אֵלָיו תָּמִיד פְּתוּחָה בּוֹ דֶּלֶת לִקְרָאתְךָ'

וְ'לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה'

וְ'טַל מַהֵר חֶרְמוֹן אָבִיא לָךְ'
וְ'תְּנִי לוֹ לֶחֶם תְּנִי לוֹ יַיִן'
וְ'כְּשֶׁנָּמוּת תִּקְבְּרוּ אוֹתָנוּ בְּיִקְבִּי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן'
וְ'שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה'
וְ'צִיּוֹן תַּמָּתִי'
וְ'מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים'…
וְ'תּוֹדָה עַל כָּל מָה שֶׁבָּרָאתָ, תּוֹדָה…'

אֲנַחְנוּ שָׁרִים וְשָׁרִים

שָׁרִים
כְּנִצּוֹלִים

שֶׁעָלוּ עַל רַפְסוֹדָה.