לַיָּדַיִם אֵין תַּפְקִיד
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת.
רַק מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ
אֲבָל בְּלִי הַיָּדַיִם.
אָמַרְתִּי לָךְ בְּלִי יָדַיִם.
לָכֵן אוֹרִיד אוֹתָן וְתִשָּׁאֲרִי
קָמֵעַ שֶׁל אִשָּׁה לֹא
מְזִיזָה
מְעִיפָה
שׂוֹרֶטֶת.
לֹא הוֹדֶפֶת לֹא
חוֹנֶקֶת צַוָּאר שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר,
הוּא יִשָּׁבֵר.
וְאָז כְּבָר לֹא יוּכַל לְפַסֵּל וְאַתְּ.
וְאַתְּ תֵּלְכִי לְטִפּוּלֵי פּוֹרִיּוֹת