יעל סטטמן

זֹאת הָיְתָה הַדֶּלֶת שֶׁהִתְקַלְּפָה בַּסּוֹף / מֵרֹב שְׁלָטִים, הַיָּדִית שֶׁעָלֶיהָ הָיִינוּ נִתְלִים / מֵרֹב דְּחִיפוּת לְהִכָּנֵס / הַבַּיְתָה, זֶה הָיָה הַבַּיִת.

לוֹחֲמִים דַּרְכִּי וַאֲנִי לְבִיאָה / אֲנִי לְבִיאָה בּוֹכָה, אֲנִי אַלּוּפָה / אֲנִי עַם יִשְׂרָאֵל חַי, אֲנִי בִּקְרִיסַה

שְׁלוֹמִי מְסֹעָף, וְהַחוּט קָצָר / וּנְקִיקִים שֶׁאֲפִלּוּ אֲנִי / לֹא יוֹדַעַת מַה שְּׁמָם / גּוֹאִים בִּרְגָעִים מוּזָרִים

קִשְׁקַשְׁתִּי טוֹב טוֹב / אֶת הַמְקֻשְׁקֶשֶׁת, / הוֹסַפְתִּי פִּטְרִיּוֹת, / אוּלַי אָמַרְתִִּי, הֲזָיָה הָעַזָּּה הַזֶּה, / אוּלַי לֹא.

אֲנִי רוֹקֶדֶת עִם הֶחָבֵר שֶׁלְּךָ / עַל הַבָּמָה, אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּאן / לַקֶּטַע הַבָּא, אוֹטוֹטוֹ הַפְסָקָה, / לֹא עָנִיתָ לִפְנֵי כֵן, שָׁלַחְתִּי לְךָ / הוֹדָעָה.