שמעון שלוש

יָצָא לִי שֵׁם שֶׁל אִישׁ הַפְּרָחִים. / הַחֶשְׁבּוֹן עוֹד פָּתוּחַ וְהַיָּד רְחוּמָה; / הַדְּלָתוֹת פְּעוּרוֹת וְאֵין מִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָן.

אַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּב / וּלְאָן תֵּרָתֵם? / מַרְגִּישׁ עַכְשָׁו אֶת דַּלּוּת חַיֶּיךָ. / שִׁירָה שָׁרְתָה בַּכֹּל / לְהַעֲלוֹת יֹפִי אַחֲרֵי שֶׁהִתְפּוֹגֵג.

אַחַר כָּךְ חוֹף יָם - / אִם יַעֲלֶה שָׁם הָאוֹר לֹא יִסְתַּדֵּר לָנוּ. / אַל תִּפֹּל, אָבִי.

יָדַעְתִּי קוֹרֵן הַיּוֹם בְּמַעֲלֵה הָאוֹר שְׁעַת וִדּוּי. / רָאִיתִי אֶת הַחשֶׁךְ מְרַמֶּה; / נוּרוֹת הָאוֹר בָּעֵשֶׂב הַמִּזְדַּמֵּר, / רִקְמוֹת עֲדִינוֹת הַסְּתָו.