כנרת מגן

"תִּנְשְׁמִי עָמֹק," בִּקַּשְׁתִּי. עַד כַּמָּה שֶׁנִּתָּן. / יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ דֶּרֶךְ הַסְּטָטוֹסְקוֹפּ אֶת הַצַּעַר. 

אֵיךְ כּוֹתְבִים שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי / לְהַבִּיט, אֵיךְ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי / לִשְׁאֹל? אֵיךְ לֹא מְדַבְּרִים 

צוֹפָה בַּטֵּלֵוִיזְיָה לָרִאשׁוֹנָה כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, / בְּחֹסֶר הַשֵּׁנָה נִדְמֶה לִי שֶׁהַכֹּל הָיָה חֲלוֹם.

בַּקִּבּוּץ-- בַּחִלּוּץ-- / בַּצֶּבַע הָאָדֹם-- עֶזְרָה-- / עֶזְרָה-- מִנְהָרָה. 

הַנְּשִׁימָה שִׁטְחִית, בְּקשִׁי / מִתְרוֹמֶמֶת / כְּנֶגֶד הִתְנַגְּדוּת. 

הָרְגָעִים מֵהֶם נִלְקַחְתֶּם – / קְרָעִים בַּזְּמַן. חשֶׁךְ בִּלְתִּי נִתָּן.