אביעד רוזנהק

שָׁעוֹן לוֹ, נוֹשְׂאוֹ תָּמִיד בַּכִּיס מְעִיל, שָׁעוֹן מֻוזְהָב. / וְלִבְקָרִים נִמְתָּחִים חַיָּיו כִּקְפִיץ מַזְקִין, כָּל חַיָּיו. / כְּמוֹ קִיבֵּל עַצְמוֹ בִּירוּשָׁה מֵאָבִיו.

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת רָאוּי לְאַהֲבָה / שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁרְאוּיָה לְאַהֲבָה שֶׁלִּי

עוֹזֵב בֵּיתוֹ לְבֵיתוֹ, / אִמּוֹ לְאִשְׁתּוֹ, / אָבִיו לְעַצְמוֹ, /עַצְמוֹ לְאָב.

בָּעֶרֶב הָיִינוּ מְבֻגָּרִים / שָׁתִינוּ וְטָעַמְנוּ קְצָת / אָז צָחַקְנוּ כְּמוֹ יְלָדִים

אֲנִי לֹא זָקוּק לָךְ / כִּמְעַט / כָּל יוֹם יֵשׁ / גְּדִילָה / אֲנִי מַרְגִּישׁ מַמָּשׁ / כִּמְעַט סָבִיר

כְּשֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי / וַאֲנִי אֶתְכֶם / בְּדִיּוּק אָז / אַל תִּגְעוּ לִי בַּכְּאֵב / בְּבַקָּשָׁה אַל תְּעוֹרְרוּ אֶת הַבּוּשָׁה

הֶעָבָר אֵינוֹ מוֹלֵךְ כָּאן עוֹד / לֹא הֶאֱמַנְתִּי בְּאִישׁ אוֹ בְּדָבָר / בְּאֵל אוֹ מַלְאָכִים, בְּגִלְגּוּלִים אוֹ בְּגוֹרָל / אַךְ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה לְתוֹךְ אֵינְסוֹף עֵינַיִיךְ / אֲנִי שֶׁלָּךְ וְאַתְּ שֶׁלִּי