עַל הַקִּיר תְּמוּנָה מְעֻקֶּמֶת, יְשָׁנָה
הוּא בַּחֲלִיפָה, אַתְּ בְּשִׂמְלָה לְבָנָה.
הָאִישׁ לוֹ אוֹתָךְ הִשִּׂיאוּ מְבֻיָּשׁ לְצִדֵּךְ,
הַצַּלָּם מְבַקֵּשׁ וְהוּא אוֹחֵז בְּמָתְנֵךְ.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תִּקְווֹת שָׁם בִּפְנִינֵי עֵינַיִךְ
הַהַבְטָחוֹת כֻּלָּן מַרְבָד לִנְעוּרַיִךְ,
מָה הֵבִיא עָלַיִךְ הַזְּמַן שֶׁחָלַף מֵאָז?
מָה זִמֵּן לָךְ הַזְּמַן
מֵאָז?

הַיָּמִים טִפְטְפוּ לָךְ הַתִּקְווֹת מְסֻכְסָכוֹת
מוּזָר אֵיךְ הַשָּׁנִים נֻתְּבוּ רַק לַדְּרָכִים הַמְּסֻבָּכוֹת,
בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁהִבְטִיחוּ לָךְ הוּא רַק שׁוֹטֶה/שׁוֹתֶה הַכְּפָר
לֹא שָׁת כִּי מְסִירַיִךְ יַלְדֵיכֶם אוֹכְלִים עָפָר.

גַּם הַגִּיבֶרֶת שֶׁחָלַמְתְּ שֶׁתִּהְיִי כְּשֶׁתִּגְדְּלִי
בְּגֵו כָּפוּף חֲלוֹם שׁוֹטֶפֶת עִם חִתּוּלִים בַּדְּלִי.
וְיָדַיִךְ שֶׁהָיוּ צַחוֹת כְּיְדֵי צִבְיָה
עוֹטוֹת כְּפָפוֹת שֶׁל צַלָּקוֹת, כְּוִיּוֹת מֵאֵשׁ פְּתִילִיָּה.

וּבְכָל עֶרֶב בָּרְחוֹב יֵשׁ אִישׁ אוֹבֵד אֵלַיִךְ
מוֹצֵא דַּלָּתֵךְ פְּתוּחָה וִירִיקַת בּוּז בְּעֵינַיִךְ.
הֵיכָן הוּא הַצַּלָּם הַהוּא שֶׁהִנְצִיחַ הַבְטָחוֹת?
הֵיכָן הָאִמָּהוֹת שֶׁבְּלֵיל חֲתֻנָּתֵךְ-חֲתוּמָתֵךְ
לָךְ שׁוֹרְרוּ תִּקְווֹת?

שֶׁמִּיַּנְקוּת לִמְדוֹךְ צְנִיעוּת, תּוֹרַת חִנּוּךְ בָּנוֹת
גַּם אִם הַמְּחִיר הִנּוֹ לָמוּת עִם הָרְצוֹנוֹת.
שֶׁהִרְחִיקוּ מִמֵּךְ תּוֹרָה וָסֵפֶר, "בַּת מְלֻמֶּדֶת מִי יִקַּח?"
כֹּל שֶׁתִּצְטָרְכִי לוֹ בְּחַיַּיִךְ, בֵּין כָּתְלִי מִטְבָּח.
תִּשְׁעָה יְרֵחִים בֵּין יְרֵכַיִךְ, מִצְוַת אֵם וְאִשָּׁה
בְּיוֹם טַפְּלִי בִּילָדַיִךְ, בַּלַּיִל תַּשְׁמִישׁ קְדֻשָּׁה.

הֵיכָן אִמְּהוֹתַיִךְ, שֶׁאוֹתָךְ כִּוְּנוּ לִשְׁתֹּק
מִשָּׁד קָרְבַּן חָלָב מָתוֹק, לִמְּדוּךְ לִינֹק?
אֲנִי נוֹגַעַת בְּפָנַיִךְ, שֶׁל מִי פֹּה הַדְּמָעוֹת?
כְּמוֹ תָּמִיד הִנְּךָ שׁוֹתֶקֶת, מִבַּעַד זְגוּגִיּוֹת.

וּמִתּוֹכִי אֲנִי זוֹעֶקֶת: "הַזְּמַן אוֹזֵל, הִלָּחֲמִי!"
כִּי כְּשֶׁאַתְּ נִלְחֶמֶת, הִנְּךָ נִלְחֶמֶת גַּם בִּשְׂמִי.