כְּשֶׁהֶחְלַטְנוּ לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹת הַדְּבָרִים עֲלֵיהֶם אֲנַחְנוּ לֹא מְדַבְּרוֹת
נִזְכַּרְנוּ בָּאִישׁ הַפִילִיפִּינִי (אַבָּא לֹא הִסְכִּים שֶׁנֹּאמַר: עוֹבֵד זָר)
שֶׁחִכִּינוּ לוֹ בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת שֶׁל בִּנְיָמִינָה
וּכְשֶׁלֹּא בָּא חָשַׁבְנוּ מָה נֹאמַר
בִּשְׁתִיקָה נִפְרַדְנוּ מִתַּחֲנַת הַנּוֹסְעִים
לְלֹא פִּתְרוֹנִים
לְלֹא מִלִּים
רַק זִכָּרוֹן אוֹדוֹת צְעָדִים דְּהוּיִים שֶׁל עוֹבְדִים זָרִים (אַבָּא מֵת)

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם