נוֹלַדְתִּי לְמַלְכַּת קֶרַח.
כְּמוֹ בְּנַרְנִיָה —
יָצָאנוּ אַחַי וַאֲנִי מֵאֲרוֹן בְּגָדִים אָרֹךְ
וְאִיַּמְנוּ לְהָבִיא אֶת הַקַּיִץ.
לֹא בִּקַּשְׁנוּ לְהִוָּלֵד.
בְּמַהֲלַךְ חַיֵּינוּ חָשַׁבְנוּ אֶלֶף פְּעָמִים עַל דְּרָכִים לַחְזֹר
לַכְּלוּם הַפָּשׁוּט שֶׁהָיִינוּ.
נִגְזָר הָיָה עָלֵינוּ
לִלְמֹד אֶת הַחַיִּים פַּעֲמַיִם —
פַּעַם אַחַת אֶת מָה שֶׁמְּקֻבָּל,
פַּעַם שְׁנִיָּה לְתַקֵּן, לַחְשֹׂף אֶת
הַנִּימִים הָעֲדִינִים בְּיוֹתֵר,
לְהָבִין אֶת הַיֹּפִי בֶּאֱמֶת בִּדְיוֹנִית.

בְּיוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל אִמִּי
צִיְּרוּ לָהּ יְלָדַי צִיּוּרֵי בַּיִת עִם עֵצִים,
פְּרָחִים וּפַרְפָּרִים.

בְּכָל הַצִּיּוּרִים הָיְתָה שֶׁמֶשׁ.