מָתַי נֶעֶלְמָה חַיַּת הַטֶּרֶף מִבִּימַת הַחִזָּיוֹן
אוֹ שֶׁמָּא הִבְהִירוּ חֲבוּרוֹתֶיהָ?
הִנֵּה קִירוֹת הַחֶדֶר, הַמִּטָּה
וּבְתוֹכָהּ אֲנִי מֻטֶּלֶת כְּשַׂק מֶלַח
מִתְאַבֶּלֶת עַל חַיֵּינוּ, יַקִּירִי.
נִשְׁחֲקוּ שִׁירֶיךָ שֶׁהִסְתַּרְתִּי בְּסֻלְיוֹת נַעֲלַי
גַּם מִזִּכְרוֹנִי חָמְקוּ.
לְאָן? אוּלַי לַמָּקוֹם שָׁם נְעוּרֵינוּ
מְרַחְרְחִים זֶה לָזֶה כִּכְלַבְלַבִּים.
אֵינֶנִּי מַאֲמִינָה עוֹד, יַקִּירִי, שֶׁנִּפָּגֵשׁ.
פְּנֵי הָאַגָּס הַמּוּזָרִים שֶׁלְּךָ נִמְחוּ
כִּפְסִיעוֹת עַכָּבִישׁ עַל קִיר הַלַּיְלָה (אַף
שֶׁלֹּא נִגְמַלְתִּי בְּטִפְּשׁוּתִי לְחַפֵּשׂ).
וְאֶת לֵילוֹת הַשֵּׁנָה, הוֹרֵי הַגַּעְגּוּעִים, אֲנִי
הוֹרֶגֶת בְּסִפְרֵי בַּלָּשִׁים. בָּרוּר שֶׁאֲנִי מְזַהָה
אֶת הָרוֹצֵחַ. טוֹב, יֵשׁ לִי נִסָּיוֹן.
הַסִּפְרוּת הַקְּרוּיָה גְּבוֹהָה נָטְשָׁה אוֹתִי
כְּדִבְרֵי הַנָּסִיךְ הַיְּגוֹנִי: "הֵן מָה הֵקוּבָּה
לִי" וכו'. וְהַסִּימְבּוֹלִיזְם — כְּשֶׁאָמַרְתָּ
שֶׁעַל שֻׁלְחַן הַמִּלָּה אִי אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ
צַלַּחַת, צָדַקְתָּ. הַתַּבְשִׁיל עָף מִזְּמַן
וְהָרִצְפָּה אִתּוֹ.
חָשַׁבְתָּ, יַקִּירִי, שֶׁמּוֹתוֹ שֶׁל יוֹצֵר
הוּא פִּסְגַּת יְצִירָתוֹ, טָעִיתָ.
מָה נוֹתַר מִן הַכֹּל? אֵפֶר קַל.
בְּאִי אֶפְשָׁר עוֹד אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ
צְרוֹר סְפָרִים בּוֹלְעָנֵי זְמַן
וְכַפִּית וָרֶנְיָה לְהַמְתִּיק.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
