כָּל כּוֹכָב נוֹפֵל,
נוֹפֵל הוּא
מִמַּסְלוּלוֹ הַגָּלַקְטִי
הַיִּחוּדִי,
אֶל תְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה.
כָּל כּוֹכָב נוֹפֵל,
חָסָהּ פַּעַם
בְּצִלָּהּ שֶׁל
לְבָנָה,
שֶׁחֲסֵרָה כָּעֵת,
חֲסֵרָה
אֶת בְּנָהּ.
כָּל כּוֹכָב נּוֹפֵל,
נִצְנֵץ
וְזָרַח
לַכּוֹכָבִים סְבִיבוֹ.
הֵאִיר לְעוֹלָם
בְּלֵילוֹת חֲשׁוּכִים.
לְכָל כּוֹכָב נוֹפֵל,
יֵשׁ צָבָא שֶׁל
שָׁמַיִם
שֶׁטּוֹבֵעַ בְּאֵינְסוֹף
שֶׁל חָלָל
וְשֶׁל אַיִן:
מֵת הָאוֹר

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם