אמרה ליה: "ולא כך אמרת לי בערב: 'כל חפץ טוב שיש בביתי, טלי אותו ולכי לבית אביך' – אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך!"
הלכו להם אצל רבי שמעון בר יוחאי, ועמד להתפלל עליהם, ונפקדו.
(מתוך שיר השירים רבה, פרשה א, סימן לא)

א
בֶּגֶד שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ בְּיַנְקוּתוֹ וְקִבַּלְתִּי מִידֵי אִמּוֹ אַךְ כְּשֶׁהִתְחַתַּנּוּ, מוֹצֵץ
שֶׁנִּשְׁכַּח בִּידֵי שְׁכֵנָה, צִיּוּר שֶׁתַּלְמִיד צִיֵּר לִי וְנִתְלָה בְּמָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד עַל-
גַּבֵּי הַמְקָרֵר. אֲנִי לוֹחֶשֶׁת כְּדֵי לֹא לְהָעִיר. אֲנִי לוֹחֶשֶׁת קוֹלוֹת שֶׁמִּזְּמַן
נִלְחֲשׁוּ לְאַחֶרֶת. אַל תָּעִירוּ וְאַל תְּעוֹרְרוּ.
הֲרֵי אֵין מַה לִּדְחֹק אֶת הַקֵּץ וְאֵין מַה לָּתֵת בּוֹ סִימָנִים.
אֲנִי דֶּלֶת.
בְּלִי בַּיִת, בְּלִי צִיר מְשֻׁמָּן
פַּעַם חָלַמְתִּי בֻּסְתָּן.
שְׁאֵרִיּוֹת קָפֶה שֶׁל בֹּקֶר וְשַׁמֶּנֶת-פּוֹעֲלִים, סִפְרֵי הַלִּמּוּד הָאֵינְסוֹפִי,
מַטְבְּעוֹת מַטְבְּעוֹת שֶׁלְּךָ פְּזוּרִים בַּבַּיִת. בְּכָל מַטְבֵּעַ שְׁתֵּי פָּנִים שֶׁמְּאִירוֹת
לִי. כְּבָר אָסַפְתִּי אוֹצַר זְהוּבֶיךָ וְטָמַנְתִּי בֵּין שָׁדַי.
וְהַזִּיפִים שֶׁלְּךָ כְּבָר לֹא דּוֹקְרִים אוֹתִי בִּכְלָל וּכְשֶׁאֲנִי מְנֻמְנֶמֶת וְאַתָּה כְּבָר
הוֹלֵךְ, מִתּוֹךְ שֵׁנָה אֲנִי חוֹלֶמֶת אוֹתְךָ שָׁב.
אַל תָּעִירוּ וְאַל תְּעוֹרְרוּ.
כִּי מָה אִם נַפְסִיק לַעֲסֹק בְּזוּטוֹת הַיּוֹמְיוֹם, אֲנִי אֶחְדַּל מִקִּפּוּל הַכְּבִיסָה,
אַתָּה מִשְּׁטִיפַת הַכֵּלִים, וְהַלֵּב שֶׁאָנוּ כֹּה שׁוֹמְרִים עָלָיו יִפְעַם בְּקֶצֶב רָגִיל
וְיִזָּכֵר שֶׁלֹּא תָּמִיד דַּי לוֹ בְּאַהֲבָתֵנוּ

ב
אֲנִי נִזְכֶּרֶת בָּרֶגַע הַהוּא שֶׁעָמַדְנוּ בּוֹ עִם כֻּלָּם אֲבָל בְּעֶצֶם רַק שְׁנֵינוּ
וְהָיָה כָּל-כָּךְ בָּרוּר לָנוּ מַה חֶפְצֵנוּ
וְהַלֵּב שֶׁהִתְפּוֹצֵץ מֵאֹשֶׁר לֹא יָכוֹל הָיָה לְשַׁעֵר שֶׁהַתִּקְוָה הָעֲדִינָה שֶׁשָּׁזַרְנוּ
תִּתְלַפֵּף סְבִיבֵנוּ וְלֹא יִהְיֶה עוֹד דָּבָר מִלְּבַדָּהּ שֶׁיָנִיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ, שֶׁיִּתֵּן בָּנוּ
מְנוּחָה.

ג
הַחֶפְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ כֹּה פְּשׁוּטִים.
מִטָּה לַחֲלֹק בָּהּ אָהוּב
מְגֵרוֹת לְקַפֵּל בָּם כְּבָסִים וְסוֹדוֹת שֶׁל אַחֵר
כֵּלִים לְבַשֵּׁל בָּהֶם אַהֲבָה עַד שֶׁתְּבַעְבֵּעַ
צַעֲצוּעִים לְרַפֵּד בָּהֶם אֶת יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלָּנוּ שֶׁתַּמָּה

ד
בַּטִּיּוּל הַהוּא שֶׁבּוֹ פָּרְחוּ חֶלְמוֹנִיּוֹת רַק לְמַעֲנֵנוּ כִּי הַגֶּשֶׁם הִבְרִיחַ אֶת כֻּלָּם,
כְּשֶׁהָאֲדָמָה הַלַּחָה הֶחֱזִירָה אַהֲבָה לַטִּפּוֹת שֶׁחִזְּרוּ אַחֲרֶיהָ יָמִים אֲרֻכִּים
שׁוּב וָשׁוּב אָסַפְתָּ אֶת יָדִי שֶׁנִּשְׁמְטָה מִמְּךָ סְתָם לְלֹא סִבָּה
וְקָרָאתָ לִי בְּשֵׁמוֹת שֶׁהִצְחִיקוּ אֲפִלּוּ אֶת הֶהָרִים הֲכִי רְצִינִיִּים.
יָדַעְתִּי כִּי אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִמְּךָ

>> לכל השירים והמאמרים של בתאל קולמן