מְסַדֶּרֶת אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי
שֶׁיִּהְיֶה יָפֶה וְנוֹחַ
מְרַפֶּדֶת בְּאַהֲבָה וּדְבָרִים יָפִים

פַּעַם הָיִינוּ יַחַד. כָּעֵת אֵלּוּ זִכְרוֹנוֹת נְצוּרִים
בְּכִיס קָטָן בְּלִבִּי

כְּשֶׁחוֹשֶׁבֶת עַל הַיַּחַד, מְחַיֶּכֶת לְעַצְמִי בְּרַכּוּת
הָיוּ יָמִים טוֹבִים

אֶת הַבְּכִי חָוִיתִי, נָהָר שׁוֹטֵף וּמַיִם רַבִּים
מִדֵּי פַּעַם עוֹד דְּמָעוֹת

כָּעֵת מְחַיֶּכֶת. יוֹדַעַת
הֶעָלִים נוֹשְׁרִים וּכְשֶׁיְּלַבְלֵב הַסַּחְלָב
שַׁחַר יַפְצִיעַ

עַד אָז מְקַנֶּנֶת, מְכִינָה אֶת הַלֵּב וְעַצְמִי
מִדֵּי פַּעַם מְחַיֶּכֶת, מַמְתִּיקָה זִכְרוֹנוֹת
נְצוּרִים בְּלִבִּי.