בְּתוֹךְ הַכְּאֵב הַמַּרְגִּיעַ שֶׁלָּךְ,
חָשַׁבְתִי אֵיךְ לְעִתִּים יָמִים רַבִּים וְקָשִׁים
אוֹרְגִים קְמָטִים לְנוֹף פָּנִים מֻפְלָא.
אֲנִי רוֹצֶה לָלוּשׁ לָךְ מִלִּים
טוֹבוֹת וְרַכּוֹת כְּמוֹ הַמָּן
שֶׁמַּמְטִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּדְאָגָה
עַל הַתּוֹעִים בְּמִדְבָּרִיּוֹתָיו
שֶׁיְּהֵא טַעֲמָן טַעַם תִּקְווֹת
כְּמוּסוֹת עַל לְשׁוֹנֵךְ
וּבִצְלִילֵי הִתְמוֹסְסוּתָן בְּפִיךְ
תִּלְחַשְׁנָה לָךְ הַבְטָחוֹת שְׁקֵטוֹת.
מתוך שירי תיבות שבורות, הוצאת הקיבוץ המאוחד
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
>> לכל השירים של אורי-צבי עמנואל-תור
