הַלַּיְלָה אָסַפְתִּי נוֹצוֹת מִכִּתְפֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁלָּךְ,
וְחָלַמְתִּי אֶת רֶגַע הַחֲבָטָה
עַל הָאֲדָמָה.
חֲבָל שֶׁאֲנִי לֹא אִינְסְטֵלָטוֹר שֶׁל הַנֶּפֶשׁ,
עִם אוֹר שֶׁל פָּנָס כִּיס שֶׁעוֹשֶׂה צְחוֹק
אֲפִלּוּ מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְיָד הַמְּנַקָּה חֲלֻדָּה
מִצִּנּוֹר הַחֲלוֹמוֹת, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִיא
מְפוֹרֶרֶת קִיר שֶׁכָּלָא בְּפִיךְ
אֶת הַמִּלָּה
אִמָּא.
מֵהַחַלּוֹן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת חִיּוּךְ הַפִּתָּיוֹן
שֶׁל נָשִׁים אֲחֵרוֹת, נָעוּץ בִּקְצֵה חַכָּה הַמֻּשְׁלֶכֶת
לָדוּג מִלִּים מִפִּי הַיְּלָדִים.
הַמְשִׁיכוּ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לוֹמַר לָהֶן, לְנוֹפֵף דְּגָלִים
לִכְבוֹד כָּל הֲבָרָה,
אֲבָל חִשְׁבוּ גַּם עַל הַדְּגָלִים הַמְּקֻפָּלִים בְּחַדְרֵי גּוּפָם
שֶׁל הַשּׁוֹתְקִים.
חַכּוּ בְּשֶׁקֶט לְתַהֲלוּכַת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה,
לְתֻפֵּי הַיָד שֶׁתְּלַטֵּף,
לָרוּח שֶׁתַּרְעִיד מֵיתְרֵי מַצְנֵחַ
שֶׁעֲדַיִן לֹא נִפְתַּח.

מתוך הספר ׳המתופף של המהפכה׳, הוצאת זמורה-ביתן, 2001.